מזרק אפיפן הינו התרופה היעילה היחידה לטיפול בתגובה אנפילקטית. עם זאת מחקרים מראים תת ניצול בשימוש בתרופה. רק 30% ממקרי תגובה אלרגית בילדים בבית ספר טופלו במזרק אפיפן למרות שהיה ידוע רקע של אלרגית מזון. כמעט 2/3 ממקרי הילדים שהגיעו לטיפול דחוף לא קיבלו טיפול עם מזרק אפיפן לפני הגעתם. אלו הן תוצאות מטרידות שכן מוות מתגובה אנפילקטית משוייך לרוב לטיפול מאוחר מדי במזרק האפיפן. ישנם מספר גורמים לתופעה – חלקם מצד המטופלים וחלקם מצד הרופאים מצד המטופלים:
יוקר המזרקים
מחסור מזרקים בבתי המרקחת
הצורך בהחלפת מזרק כל חצי שנה עד שנה
60% מהמטופלים לא מסתובבים עם המזרק
חוסר זמינות של מזרק אפיפן בבתי ספר וקייטנות
84% מהמטופלים לא יודעים מה הטכניקה הנכונה לשימוש במזרק
אני הייתי מוסיפה גם חשש נסתר מפני ההזרקה עצמה של ההורים, סבים, סבתות, חברים, צוותי חינוך, החברה בכלל.
מצד הרופאים:
ישנה מורכבות באיבחון נכון של תגובה אנפילקטית
מחסור בידע באופן הראוי לטיפול באדרנלין – האם תוך שרירי או תת עורי או דרך הוריד : ידוע כי הטיפול דרך השריר משיג את התוצאה הטובה ביותר ואם זאת רופאים רבים מעדיפים את הטיפול התת עורי או תת ורידי.
לא מאפשרים מספיק מרשמים למזרק אפיפן למטופלים בסיכון גבוה וזקוקים למזרק.
ד"ר דקלה לנקרי תמנה (PhD),
אמא, מרצה, חוקרת, מאמנת אישית ומדריכת הורים
Comentários